את המשבצת החסרה, בין השימוש הנוכחי, היקר והלא ידידותי לסביבה, במזוט ובסולר, לבין השימוש בגז טבעי, אמור למלא 'שלב ביניים'. מדובר בטכנולוגיה איטלקית המבצעת שיפורים בדלק כבד ומסוכן, ומיוצגת בישראל בידי חברת 'מאק הנדסת אנרגיה ירוקה' בע"מ.

הפרויקט המוצע כולל התקנת מוצר לשדרוג מזוט דל גופרית באמצעות מיקרו-אמולסיה של דלק, כאשר כמות המים המתוספת הינה לפחות 15%-20%. זאת, במטרה לאפשר למפעל להמשיך ולהשתמש במזוט כחומר בערה, תוך שמירה על דרישות תקני איכות הסביבה לפליטת מזהמים מארובת הדוד וחיסכון בצריכת המזוט.

חיסכון בצריכת המזוט

כדי לעמוד בתקן מתקינה החברה מכונה המכילה טורבו-טראנסדיוסר - טכנולוגיה המאפשרת חיסכון של בין 7% ל-13% בצריכת המזוט ובעלויות התפעול של דודי הקיטור. בנוסף, עמידה בדרישות המשרד להגנת הסביבה מבחינת החומרים הנפלטים מהארובות לאוויר. טכנולוגיית המיקרו-אמולסיה אף גורמת לשקיעת המתכות הכבדות בתחתית הדוד, כשאחת לתקופה ניתן לפנות את המשקעים באופן בטוח.

המכונה מייצרת אמולסיה יציבה של דלק ומים (תרחיף של נוזל בנוזל, אשר אינם מתערבבים או ממסים זה בזה), בעלת גודל אחיד, אשר אינה מתפרקת גם במשך חודשים רבים. קוטרן של הטיפות הוא 0.15-0.5 מיקרון (לעומת טיפות מזוט בקוטר של 5-15 מיקרון בטכנולוגיות מקובלות), כשבמרכז כל טיפה ישנן מספר מולקולות מים העטופות על-ידי פילם דק ומושלם של דלק. שלמות הפילם יוצרת מתח שטח פנים ושומרת על יציבות האמולסיה למשך שנים.

במהלך תהליך הבערה, רותחים המים הנמצאים באמולסיה בכניסה לתא השריפה, ויוצרים פיצוץ משני של פילם הדלק, המתפרק לחלקיקים זעירים ביותר. כך נוצר שטח פנים של 4,300 מ"ר לליטר דלק, לעומת 13 מ"ר בלבד למזוט רגיל. שטח פנים עצום זה מבטיח מגע אוויר-דלק מושלם, אשר מאפשר את שריפתו המושלמת של המזוט. הוא מביא לשתי תוצאות עיקריות: הקטנת רכיבי זיהום האוויר כך שהפליטות מהארובות יעמדו בתקני איכות הסביבה בכל הפרמטרים,  וחיסכון בצריכת המזוט.

ירידה בפליטת מזהמים

במספרים, מתבטאת ההפחתה במזהמים בירידה של בין 20% ל-30% בתחמוצות החנקן והגופרית, ובירידה של כ-60% בפחמן החד-חמצני ובחלקיקים הנפלטים ביחס לתוצאות שהיו במערכת הקיימת ללא הכנסת המכונה,מנורמל ל-3% חמצן לפי דרישות התקן. ההפחתה מתבטאת גם בכמות היחסית לנפח וכן בכמות הפליטה הכוללת.

החיסכון הכספי נוצר כתוצאה מיעילות שריפה טובה יותר ב- 4% לערך (בשל מגע אוויר-דלק מושלם), המקטין את כמות האוויר המשתתפת בשריפה ב- 30% לערך, ובכך מקטין את איבוד החום מהאוויר היוצא דרך הארובה לסביבה ב-3% לערך נוספים. בשריפת מזוט בשיטות הקיימות, מקשה הפיח, שמצטבר בצינור הלהבה ובצינורות העשן, על מעבר החום בין האש לבין המים, וגורם לאיבוד של כ-3% נוספים. החיסכון ממקורות אלה מביא ל-10% חיסכון לערך בסך הכול ביחס למערכות העובדות עם מזוט בלבד. אחוזים אלה קטנים כאשר מדובר במערכות דודים חדישות, וגדלים כאשר מדובר במערכות דודים ישנות.

למידע נוסף ולמגזין הדיגיטלי: http://www.hinet.co.il/mag/may83/