 מאת דוד ברזילי:
המראה של המכונית החשמלית לפעמים זהה לזה של המכונית התרמית (עם מנוע שריפה) הקונבנציונלית.
מכונית חשמלית נושאת אלמנטים טכניים יותר מוגבלים בהרבה מהרכב התרמי המזהם. לחשמלית אין מכל דלק, אין לה מנוע בעירה פנימית, יש כאלה שאין להן גם תיבת הילוכים וכמובן אין לה מערכת פליטה.
ברכב החשמלי פינו מקום לסוללה גדולה, הותקן בה מנוע חשמלי ומחשב ספציפי לניהול כל המערכת הידידותית .
כאשר יש פחות אלמנטים ברכב החשמלי הדבר מאפשר לדגמים חשמליים להיות עם עיצוב יותר אטרקטיבי ואף ייעודי לרכב הזה היודע לנצל אנרגיה חשמלית ,
ניתן כמובן לאמץ פלטפורמה שנקראת 'סקייטבורד' הכוללת 'מיטת' סוללות מתחת לתא הנוסעים (טסלה).
מנוע חשמלי קטן מלפנים או מאחור (2x4) או אפילו שני מנועים חשמליים כך שמנועים אלה יכולים לספק הנעה לכל הגלגלים, כלומר 4x4.
המעצבים חופשיים לעצב ללא הגבלות שמציבות מערכות שונות שאינן קיימות ברכב החשמלי כך ש'הדיזיין' של ה-מרכב יהיה לו עיצוב עתידני או אפילו קלאסי ולהפיק את המרב מהחלל המתפנה ברכב החשמלי .
הסוללה כיום היא בדרך כלל מצבר ליתיום-יון (Li-on) שהקיבולת שלה נמדדת בקוט"ש (Kw/h) , בדרך כלל בין 30 ל -90 קוט"ש בהתאם לדגם.
ככל שהסוללה גדולה יותר (עם מספר תאים גדול יותר) כך היא מסוגלת להציע אוטונומיה נדיבה יותר למכונית (נסיעה של יותר מ-300 ק"מ ללא טעינת הסוללה).
הצרכן בעל הרכב החשמלי עושה חשבון לפי "קוט"ש ל-100 ק"מ" .
הסוללה היא גם הרכיב הכבד ביותר ברכב (כמה מאות קילו) והיא גם היקרה ביותר במכונית חשמלית.
יש להבחין ביכולת השימושית של הסוללה , העומס המקסימלי בפועל שהסוללה יכולה לעמוד בו על מנת לשמור על אורך חייה האופטימליים הקרוב ליכולת הנומינלית המוצהרת שלה יכולת תאורטית שהיא תמיד גבוהה יותר מהעמידה בעומס בפועל .
מהירות הטעינה תלויה בקיבולת של הממיר המובנה בתוך המכונית ותכונות הסוללה , אפילו תאימות הסוללה לטעינה מהירה עם זרם ישר הופכת ליעילה ביותר, כלומר ככל שהתפוקה גבוהה יותר בקילו -קילוואט, כך המילוי של הסוללה יתבצע מהר יותר.
כדי להניע את המכונית, ישנם שלושה סוגים עיקריים של מנועים חשמליים, כולם עם יעילות מצוינת של כ -90%, וזה בערך עד פי שלושה יותר יעילות מזו של מנוע השריפה המזהם.
למנועי החשמל מגנטים קבועים (הנפוצים ביותר), אסינכרוניים, וגם סינכרוניים. יש להם במשותף את שני האלמנטים הבסיסיים שלהם, גליל סטטי המשלב סלילים אלקטרומגנטיים שהוא "הסטטור", וגם סלילים סביב אלמנט נוסף דינמי המסתובב והמסיע את הרכב הוא "הרוטור" (הוא מניע בסטטוס של מנוע וגם מונע כאשר הוא הופך לגנרטור).
יש כלי רכב חשמליים ש'מסתדרים' ללא תיבת הילוכים, יש במערכת העברת הכוח עם הפחתה להעברת המומנט מ-המנוע החשמלי לגלגלים. המצב גם הפיך כלומר קיימת היכולת לנצל כל האטה של הרכב כדי לייצר מחדש את האנרגיה חשמלית מהאנרגיה הקינטית של הרכב ואז המנוע החשמלי הופך לגנרטור שמספק אנרגיה חשמלית בחזרה לסוללה. לכן שמו של המנוע הוא MG .
היעילות האנרגטית של פעולה זו של טעינת הסוללה בהאטה (הרג'נרציה) תלויה רבות באיכות וברמת הניהול האלקטרוני שלה SOC או BEV (Battery Energy Management).
זו הנקודה המכריעה ששולטת במיוחד בחברת טסלה, שהיא היצרנית בעלת הניסיון הגדול ביותר מול כל מתחריה.
כל מאות המכוניות החשמליות המצטרפות לשוק מציעות תשואות משופרות יותר ויותר כדי לשפר את האוטונומיה המקודשת שלהן שהיא האינדיקטור של איכות הרכב החשמלי.
יתרונות הרכב החשמלי
אפס פליטות: בזמן נהיגה, מנוע חשמלי לא גורם לפליטות מזהמות לחלוטין. רק בעיה אחת קיימת ברכב החשמלי והיא ההשפעה של המסה הגדולה שלו הגורמת לשחרור חלקיקים קטנים ביותר שהם רעילים , חלקיקים המזיקים לבריאות (זיהום מחלקיקים מהצמיגים, וגם מהבלמים).
פעולה שקטה: נסיעה עם 'שתיקה' מוחלטת, יש כלי רכב חשמליים שמפיקים צליל (שריקה) קל בנסיעה , בכמה דגמים הצליל נשמע הייטב כאשר הכביש 'רגוע' ובמהירות נסיעה נמוכה, לכן התקנות דורשות כעת אות קולי במקום השריקה כדי לא להפחיד את הולכי הרגל.
תענוג נהיגה: מומנט מנוע גדול וזמין באופן מיידי, מכוניות חשמליות מציעות תאוצה 'תוססת' מאוד, אפילו ספורטיבית מאוד .
כאמור , עם האטה חזקה בעת הרמת כף הרגל, נוצר חשמל לטעינה במיוחד וזה קורה לסירוגין בנסיעה בעיר , מה שאומר גם עם אפס פליטות, וזה אומר אפס מגבלות במרכז הערים . מכוניות חשמליות מותרות לנסיעה כמובן באזורים מוגבלים לזיהום אוויר במרכזים של ערים .
הטעינה בבית בלילה עולה בממוצע 16 ש"ח לרכב חשמלי קטן
הפשטות של מנוע חשמלי עם הרבה פחות תקלות ותחזוקתו פשוטה מאוד.
מה הבעיות?
טווח הנסיעה: תלוי בגודל המצבר, סגנון הנהיגה, הטמפרטורה, סוג הכביש, צריכת האנרגיה החשמלית יכולה להרקיע שחקים בכביש המהיר , לדוגמה , רנו ZOE תיסע כ -200 ק"מ בעוד שהיא יכולה תאורטית לעשות 300 על הכביש.
זמן טעינה: תלוי בגבולות המסופים לטעינה וגם תלוי במגבלות המכונית , מובן שניתן להגביל את עוצמת הטעינה המרבית. לדוגמה רנו זואי יכולה 'לדרוש' טעינה בזמן של 1 שעה ו-10 דקות במסוף מהיר או לחילופין טעינה יותר מ-24 שעות בשקע חשמלי שמותקן בקיר הבית כאשר יש לך זמן לכך.
זמנים לטעינת סוללה חשמלית מתח גבוה בשקעים שונים:
טעינה בבית: שלושה פתרונות קיימים במקביל לטעינת רכב חשמלי בבית. הראשון הוא פשוט, אותו שקע ביתי מסורתי. אבל העוצמה המוגבלת שלו מגבילה את השקע הקונבנציונלי לטעינות ארוכות (יותר מ -24 שעות לטעינה מלאה), ולא ניתן להמליץ עליהם מפאת היותם מיתקנים חשמליים ישנים מדי.
שקעים לעומס גדול מומלצים להתקנה במקום שקע מסורתי, הם חוסכים זמן. הם מספקים עד 3.7 קילוואט של הספק, או 1.4 קילוואט של רווח מקסימאלי בהשוואה למיתקן חשמלי מסורתי.בכל זאת, דרושה התקנה מקצועית, קיימת ערכת בית מקצועית "Wallbox" שהיא הפתרון האידיאלי לטעינת רכב EV בבית.
בדיור משותף יש לנקוט צעדים מסוימים עם הבתים המשותפים על מנת להתקין עמדות טעינה כאלה בבניין שלכם.
תחנות הטעינה: כצפוי (בינתיים) תחנות הטעינה נשארות נקודת התורפה של הרכב החשמלי.
הסוללות יקרות וזה בא לידי ביטוי במחיר הרכישה של כלי רכב חשמליים.
הזדקנות הסוללה: כמו בסמארטפון, הסוללה מאבדת קיבולת לאורך זמן
מגבלות השימוש
ניתן לקבוע ולומר כי המכונית החשמלית אינה מתאימה לכל שימושי הרכב האופציונליים. גם אם חשמל מסוגל לכך, נסיעות ארוכות אינן הצד החזק של הרכב החשמלי והצריכה של חשמל בכביש המהיר גבוהה מאוד ולכן חובה לטעון את המצבר לאורך המסע. מצד שני, עבור כלי רכב חשמליים העיר היא הממלכה שלהם , כי שם אופן הפעולה הבלתי מזהם שלהם מנוצל עד תום והם פועלים בעיר באופן חופשי וביעילות טובה , הם מאוד נעימים להובלת סחורה , אינם יוצרים זיהום רעש ויותר מכך, הם מוצאים שם את האוטונומיה הטובה ביותר. האפשרות לשחזור אנרגיה בעת בלימה או האטה. נאחל לנו שבמהרה נראה יותר ויותר מכוניות חשמליות בכבישים ובא לציון גואל
|
