 לאחרונה נכנס לתוקף בישראל חוק איכות האוויר המגדיר את הפלט המותר ממיתקנים שונים.דודי קיטור ככלל מוגבלים על ידי החוק לפלוט פחות מ- 50 מ"ג חלקיקים למטר מעוקב תקני של גזי שריפה ב- 3% חמצן עודף. אכיפת החוק האמור אמורה להיעשות על ידי רשויות רישוי עסקים. סברה הרווחת שעמידה בתקן קשה או בלתי אפשרית להשגה. הנחה זו מוטעית ביסודה, בשימוש במשפרי בעירה (תוספים) מתאימים ובעבודה נכונה ניתן לעמוד ביעדי התקן ואף מעבר לו.
פלט חלקיקים גורם לנזקים בשני מובנים:
1) כשהפלט גבוה, המפעילים מוסיפים אויר על מנת להסתיר את הפלט בצאתו מהארובה. פעולה זו דורשת חימום מיותר של אוויר וכתוצאה מכך אנרגיה מבוזבזת.
2) חלק ניכר מפלט החלקיקים (פיח) המיותר מצטבר בתוך הדוד על משטחים צנרת של חילוף החום. כל שכבה בת 1 מ"מ של פיח מצטבר מהווה שכבת בידוד שעלותה כ- 5% ממחיר הדלק.
בסיכום, העלות הכוללת של עודף האוויר מחד ושכבת הבידוד מאידך מייקרת למשתמש את תהליך השריפה ב- 6% לערך בצריכת דלק עודפת מעבר לצורך האמיתי ליצירת כמות האנרגיה של הדוד.
עלות משפר הבעירה (התוסף) פחות מ- 1% ממחיר הדלק (ישנם מספר סוגים שמאפשרים התאמה לכל מיתקן במיוחד).
המסקנה המתבקשת היא, שהקטנה משמעותית של פלט החלקיקים חוסכת כסף רב למפעל.
חברה המתמחה בטיפול בבעיות אלה מייעלת את תהליך הבעירה, על ידי טיפול במבערים, שימוש במשפר בעירה מתוצרת ERC ומתן הדרכה וליווי מקצועי.
|
