 משאבות חום מלקטות למעשה את החום האגור במסה אחת, לדוג': אוויר, מים או אדמה (אף בטמפרטורות נמוכות), ומוליכות אותו למסה אחרת. במצב אחד, למשל, יילקח החום האגור באוויר הנמצא מחוץ למבנה ויימסר למים המוזרמים לצורך חימום (משאבת חום אוויר/מים) ובמצב אחר יילקח החום האגור במאגר מים או באדמה ויימסר למים המוזרמים לצורך חימום (משאבת חום גיאותרמית).
האנרגיה עליה אנו משלמים היא האנרגיה המושקעת לצורך הפעלת תהליך העברת החום (הפעלת המדחס, מאווררים/משאבות סחרור) ולא אנרגיית החימום אותה אנו מפיקים מתהליך זה. היחס בין תפוקת העבודה המושקעת לתפוקת אנרגיית החימום/קירור המופקת עומד ברוב המקרים על 1:3/1:4 ולכן השימוש במשאבות חום חסכוני משמעותית לעומת הסקה ע"י ציודים קונבנציונאליים כגון תנורי הסקה המוסקים ע"י גז או סולר. יתרון נוסף לשיטת חימום זו הוא אי התלות בצובר גז או סולר אותו צריך למלא באופן שוטף מכוון שמשאבות החום מופעלות ע"י רשת החשמל.
שיטה זו איננה חדשה. בעולם כולו ואף בישראל, שיטה זו נפוצה ובשימוש רב בעיקר במגזר המוסדי ובעיקר לקירור מבנים גדולים. החידושים שנעשו בשנים האחרונות הם ההתאמה למגזר הביתי, העלאת טמפרטורת המים המוזרמים לצורך חימום והיכולת לעבוד בטמפרטורות חוץ נמוכות יותר.
למרות ששיטת חימום זו היא היעילה והחסכונית ביותר, בחלק מהמקרים אין היא מספקת פתרון מלא מכוון שיש נחיצות לטמפרטורת הזרמה גבוהה מזו שמשאבת החום מסוגלת לספק ולכן נדרשת אינטגרציה של ציוד קונבנציונאלי להסקה: תנור המוסק ע"י גז/סולר אשר מסוגל לחמם את המים לטמפרטורות גבוהות, בקרים חכמים הקובעים את משטר העבודה ונותנים עדיפות למקורות האנרגיה ע"פ הדרישות, מיכלי אגירה לאיזון המערכת ועוד.
בקונצרן Bosch הבינו את הצורך להתייעל מבחינה אנרגטית ולהיות שותפים במגמה העולמית ליצירת סביבה בריאה יותר ולכן החליטו לרכוש ולטפח חברות המייצרות ומפתחות משאבות חום.
|
