מחקר חדש הממשיך את מחקרו פורץ הדרך של זוכה פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, מאפשר יצירתם של קוואזי-גבישים דו-ממדיים

האוניברסיטה הטכנית של מינכן (TUM)

בשונה מגבישים קלאסיים, קוואזי-גבישים אינם כוללים סריג מחזורי, למרות שיש להם מבנה superordinate. תהליך ההיווצרות של הפסיפסים המרתקים הללו עדיין אינו מובן דיו. חוקרים מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן (Technical University of Munich – TUM) הציגו לאחרונה מתודולוגיה המאפשרת את הייצור של קוואזי-גבישים דו-ממדיים מתוך רשתות אורגניות-מתכתיות, ובכך פתחו את הדלת לפיתוחם של חומרים חדישים ומבטיחים.
הפיזיקאי הישראלי דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה, רשם לפניו במחברתו 3 סימני שאלה, כאשר ראה את תוצאות הניסויים שערך באפריל 1982. שכטמן התבונן במבנה גבישי, שנחשב עד לאותו הרגע כבלתי אפשרי. ע"פ הגישה המקובלת בשעתה, לגבישים תמיד יש סימטרית הזזה. הם מכילים יחידה בסיסית אחת, תא יחיד, החוזר על עצמו בדיוק באותה הצורה בכל הכיוונים המרחביים.
למרות שהתבניות בהן חזה שכטמן כללו סימטריה גלובאלית, אבני הבניין האינדיבידואליות לא היו ניתנות למיפוי באמצעות הזזה של הכיוון מרחבי. הקוואזי-גביש הראשון נצפה, ולמרות ביקורת חריפה מצד רבים מעמיתיו, שכטמן עמד על דעתו שכך הם הדברים. בכך חולל מהפכה של ממש בהבנה המדעית של גבישים וגופים מוצקים. בשנת 2011 הוא גם זכה בפרס נובל לכימיה. עד לימים אלו ממש, התנאים הבסיסיים, כמו גם המנגנון להיווצרותם של מבנים מרתקים אלו, נותר אפוף במסתורין.

למידע נוסף ולמגזין הדיגיטלי: http://www.hinet.co.il/mag/cm100/